<h1>או"ז שו"ת סימן קט"ו</h1>
<h2>דף לג:</h2>
גדול השלום שהוא כלי המחזיק כל הברכות וגנאי הוא המחלוקת שהוא מחריב את הגופים והממונות ומסלק את השכינה ואם אין שכינתו עליהם אין עליהם שומר. רבותינו אחינו שבמיידבור"ק חישבוני לראש להשיב על דברי ריבות שביניהם ואני לא [כשאני] נכתב נקרא וגם לא הגעתי ואיני כדאי להורות להם. כדיי הוא להתאונן על סילוק הצדיק הרב ר' יעקב וסילוקו בעון הדור כאחד משאר צדיקים המסתלקים ומתכפרים. ואחרי שנמצא טובה בחייו ובמותו והניח זרע תחתיו שלמד תורה וראוי גם הוא לרצות בין ישראל לאביהם שבשמים אע"פ שלא הגיע למעלות של אביו ולחכמתו טוב הוא שהיו מתרצים רבותיי לעשות חסד עם בנו כאשר עשו עם אביו מאחר שאין להם גדול בחכמה מזומן וראוי לעמוד על מקומו. אך כמו שהוא מזומן לרצות בין ישראל לאביהם שבשמים כן שורת הדין ומשפט שירצה בין הצבור וצריך הוא הבחור בן הרב להקיש על דלתי כל אחד ולפייסו ולרצותו ולהשוות את עצמו לאוהב לו ולמשרת להיות ניאות בעבודתו ויותר לקטן מלגדול ולרחוק מן הקרוב. וכן רבותינו שעמו לפי גדולתן תהא ענוותנותן גם הם יכניעו את עצמם לבקש מאחינו הממאנים שיכופו דעתם ויתרצו באגודה גם כי הם רבים עם הקרובים לבן הרב לא נכון להם לגבר המחלוקת. וכבר שלח לי רבינו שמחה זצ"ל כי הישוב והחזנות אפי' יחיד יכול למחות, ושרי ליה מאריה כיצד נתקיים בהם המנהג הרע הזה כי איני חולק כשיש רבים הממאנים אפי' הם מועטים שלשה או ארבע בני אדם אך יחיד כל דהוא היאך יכול למחות. ורבינו יב"א נמצא תשובתו בשפירא וכתב כי רוב צבור אם התירו לאחד הישוב רובו ככולו והביא ראיות מהוריות. ורבותינו כתבו בתוס' בבא בתרא כי אם הי' רבינו תם לא הי' מודה בחרם הישוב כי אם קדמונינו לא הנהיגו חרם הישוב אלא בשביל אלמים ומוסרים ושאינם רוצים לפנות לתקנת הקהל ושאינם רוצים לפרוע עמהם מס אבל על אחרים אין חרם. ויש לי תשובה של הרב רבי' אליעזר מאורליינוש זצ"ל שכתב ששמע כן העדות מפי רבינו תם כשיצא מביהכ"נ של טריו"ש. ויש תמהון במנהגים שיש אנשים חטאים שמוחים ישוב לאדם שיש בו צרכי צבור ואינו יורד לחייהם ומי שעושה זה יש בידו מדת סדום ולא יזכה להיות במחיצת הצדיקים. העכו"ם נקראים מתקוממי השם הקמים על ישראל. וזה ששונא לעבדי השם כש"כ שהשם יקעקע את ביצתו וכבר אמרו רבותינו בירושלמי [מו"ק פ"ג הל"א] המעכב את הרבים מלעשות מצוה צריך נידוי. ושלום משה בר חסדאי זל"ע.
